אני חייב לומר שקצת מפריע לי שדווקא השבוע, לא שומעים כלום מארגוני הסביבה. צרצרים.
השבוע משרד האנרגיה קיבל את ההחלטה עם האימפקט הסביבתי החיובי הגדול ביותר שהיה פה בשנים האחרונות: הפחתה של 30% בשימוש בפחם לעומת 2019. למה זה דרמטי?
1. כי זה אומר שהשנה ייפלטו 24% פחות תחמוצות גופרית במדינה שלנו. שתושבים באזור אשקלון וחדרה (שמובילה בסרטן ריאות בקרב גברים בישראל) יוכלו לנשום אוויר נקי יותר באופן מיידי.
2. גם בגזרת גזי החממה מדובר בהתקדמות – הפחתה של 3 מיליון טון בשנה. זה כאילו שברגע אחד היינו מורידים מהכביש חמישית מכלי הרכב בישראל. או שבבת אחת היינו משלשים את יכולת הפקת החשמל הסולארי בישראל. תודו שזה לא רע.
מה שמרגיז אותי אצל רוב ארגוני הסביבה הוא חוסר הפרגמטיות. אנשים, כדי להיאבק למען הסביבה והאקלים צריך להיות מעשיים! לא רק לדבר על יעדים אוטופיים ל-2050. תבינו שהפחתת השימוש בפחם בשליש (בתקווה שאכן יעמדו ביעד) לא באה על חשבון פיתוח אנרגיות מתחדשות, אנחנו עדיין יכולים להגיע ליעדים השאפתניים האלה באותה מידה. הפחתת השימוש בפחם גם לא דורשת השקעות, אפשר פשוט לעבור להפעלה עונתית של תחנות הכוח המזהמות באשקלון ובחדרה, ולשפר את איכות החיים של כולנו באופן דרמטי ומיידי. אז למה האקטיביסטים לא מדברים על זה? מה קרה? זה לא מספיק סקסי? לא מספיק טרנדי?
הסיפור עם הפחם הוא דרמטי. תבינו שהשימוש בפחם אחראי היום על יותר מ-40% מפליטות המזהמים וגזי החממה של כל התעשייה וייצור החשמל בישראל.
איפה אתם, ארגוני סביבה? ממה אתם מפחדים? קודם כל, תנו ח״ח למשרד האנרגיה. מותר להגיד מילה טובה. שנית, תנוחו שנייה מהדיבורים החשובים על עוד 30 שנה, ובואו נדבר על היעדים לשנתיים הבאות. אפשר לקצץ את השימוש בפחם גם לרמה של 50% באופן מיידי, אם רק נלחץ קצת. זה לא שווה את זה?