לפעמים אני שואל את עצמי – מה חשוב יותר לאלו שמציגים את עצמם כ"לוחמי סביבה" – מציאות או אג'נדה? הקטנת פליטת מזהמים או כותרת בעיתון? מה דוחף אותם לפעולה – שנאת תאגידים או אוויר נקי?

אני משתף אתכם כי יש שתי מגמות שמתרחשות כיום:

האחת קשורה בצמצום השימוש בפחם המזהם ומעבר לגז טבעי, והשנייה בהשקעה באנרגיות מתחדשות.

הראשונה מורידה דרמטית את פליטת המזהמים שגורמים לתחלואה וחותכת לחצי את פליטת גזי החממה. אמנם כבר יש החלטת ממשלה לצמצום הדרגתי עד הפסקת השימוש בפחם בשנים 2025-2026, אך ניתן כבר עכשיו להחליט על הפעלה עונתית ומינימאלית של שימוש בפחם, שתוריד את שימושו למחצית. האימפקט הסביבתי יהיה דרמטי, ולא נדרשת שום השקעה כספית. להפך, זה יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים כי המיסוי על הפחם נמוך.

המגמה השנייה קשורה בהגדלת ייעדי ייצור מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030 על חשבון השימוש בגז טבעי. המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות יוריד באופן שולי יחסית את פליטת המזהמים, במקביל יצמצם משמעותית את פליטות גזי החממה, ויעלה הון. על מנת להגדיל את רכיב המתחדשות ל- 30% נדרשת השקעה של 81 מיליארד ₪ בעשור הקרוב.

האדם הראציונלי היה אומר: בואו נשקיע משאבים וזמן בפתרון הבעיה הנוכחית, ובמקביל נתכנן כראוי את יעדי 2030 ונראה איך להגיע לשם. אמה-מה, בחודשים האחרונים אני בעיקר רואה ויכוחים על כמה מתחדשות צריך ב2030 – 17% או 30% או 40% – ושום מילה על צמצום הפחם כאן ועכשיו – שכאמור ישפר דרמטית באופן מיידי את המצב.

הנה כמה מספרים:

1. הפחתה מיידית של השימוש בפחם תקטין תחמוצות גופרית ב-7,830 טון בשנה. להגדלת שיעור המתחדשות ב-2030 תהיה אפס השפעה על תחמוצות גופרית.

2. תחמוצות חנקן יקטנו מיידית ב- 4,180 טון בשנה עם הקטנת השימוש בפחם, לעומת קיטון של 1,920 טון עם הגדלת יעד המתחדשות ב- 2030.

3. חלקיקים מזיקים יקטנו מיידית ב- 230 טון בשנה עם הקטנת השימוש בפחם, לעומת קיטון של 210 טון עם הגדלת יעד מתחדשות ב- 2030.

4. גזי חממה (פחמן דו חמצני) יקטנו מיידית ב- 4.2 מיליון טון בשנה עם הקטנת השימוש בפחם, לעומת קיטון של 4 מיליון טון עם הגדלת יעד מתחדשות ב- 2030.

בכל אחד מהסעיפים ההשפעה דרמטית יותר עם הקטנת השימוש בפחם. אבל משום מה יותר IN בארגוני סביבה לדבר על השקעות ל- 2030, במקום לעשות משהו שלא עולה גרוש – עכשיו.

אתמול בוועדת הפנים ואיכות סביבה של הכנסת דיברו מלא נציגים של ארגוני סביבה, וכולם אמרו פחות או יותר אותו דבר. רציתי להציג את הגרף הזה. ביקשתי רשות דיבור שוב ושוב, כנציג של איגוד הגז – לא נתנו לי לדבר. לא חבל, תגידו?