בימים האחרונים ראיתי כל מני תלונות על זה שחלק גדול מדי מהגז של לוויתן נמכר לירדן ולמצרים, ופחות מדי נמכר לישראל.
נניח שזה טיעון לגיטימי.
נניח שאתם באמת חושבים שלא היה צריך לפתח את לוויתן.
פשוט חשוב לי שתבינו מה הולך יד ביד עם הטענה הזאת, אוקי?
זה אומר שאתם מתנגדים לזה שישראל תהיה ספקית אנרגיה של ירדן ומצרים, כלומר שאתם בעד שהמדינות האלה יהיו פחות תלויות כלכלית בישראל. שאתם בעד צמצום שיתוף הפעולה הכלכלי והאינטרסים המשותפים ביננו לבין המדינות האלה.
המשמעות היא שאתם נגד תועלות כלכליות עם משמעות גיאו-פוליטית שמקרבת בין ישראל לבין מדינות ערב המתונות.
עכשיו אני רוצה לראות את האדם שיקום ויטען שישראל צריכה לצמצם את שיתוף הפעולה הזה, וכמה תחשבו שהוא רציונלי או חכם.
מה שאני מנסה להגיד, זה שבוויכוח המטומטם לגבי הגז, יש איזו נטייה לשחק אותה ראש קטן. לבוא בטענות בלי לראות את המשמעות שלהם או ההשלכות שלהם. לכן אני קורא לכל הז׳אנר הזה ״מתנגדי הגז״.
אין להם עמדה סדורה רצינית, או כיוון שמחזיק מים. כל מה שהם עושים זה למצוא דרך להיות אנטי לכל דבר שהמילה ״גז״ מופיעה בו.
אז חשוב לי להבהיר כאן למה אני חושב שהטענה הזו היא שטות גמורה (והייתי עדין):
1. פיתוח לוויתן נתן בוסט אדיר ליחסים שלנו עם מצרים וירדן. הגז מסייע ליחסים טובים עם מדינות שכנות – ליחסי שלום.
2. המכירה לירדן ולמצרים טובה לישראל לא רק בהיבט הגאו-פוליטי אלא גם מהיבט ההכנסות. ככל שמוכרים יותר ההכנסות גדלות, וככל שההכנסות גדלות המדינה גורפת יותר כספי מיסים.
3. גם אם חלק גדול מהגז הולך ליצוא, עדיין קיומו של מאגר מפיק נוסף בהיקף כל כך גדול משנה לחלוטין את הסטטוס של ישראל כמדינה עם עצמאות אנרגטית שפחות ופחות תלויה בחסדי אחרים. וכך אפשר, למשל, להביא לצמצום עד הפסקה של השימוש בפחם המזהם – זה לא יכול לקרות בלי פיתוח של מאגרים בנוסף על תמר.
הוויכוח הוא לגיטימי, רק חשוב שנבין עד הסוף כל טענה כדי שנדע על מה אנחנו מדברים. אי אפשר להיות בעד שלום ויחסים כלכליים ונגד המכירה למצרים וירדן, אתם מבינים?

Comments