רכישת גז נוזלי מחו"ל: עכבר שהוליד הר

לפני מספר חודשים פורסם כי חברת החשמל עומדת לרכוש גז טבעי נוזלי מטרינידד שבאיים הקריביים. בעקבות הפרסום קמו קולות שעוררו מהומה רבה; שהרי יש לנו בישראל מאגר גז טבעי כחול לבן, וכיצד זה שחברת החשמל מתכוונת לרכוש גז טבעי דווקא ממקורות זרים, גם אם מחירה של יחידת אנרגיה בחו"ל נמוך יותר (4.9$ ליחידה לעומת 5.6$ ממאגר "תמר").

אולם המהומה הרבה התחוללה למעשה על דבר קטן וחד פעמי, אשר אינו מהווה בשום צורה סמן למדיניות אנרגיה לטווח ארוך. מי שאינו בקיא בפרטים הרבים אשר מרכיבים את חוזי הגז, שאינו מתמצא בדינמיקה המורכבת של שווקי האנרגיה או שנחשף לכל הנושא רק מן ההיבט של מתווה הגז – עשוי להתבלבל מן הכותרות. זו הסיבה שחשוב להבהיר מספר נתונים לגבי עסקת הרכישה של הגז הטבעי הנוזלי מטרינידד, ובכך להבהיר עד כמה קטן הוא העכבר שהוליד את ההר:

מבצע סוף עונה במחלקת הגז הטבעי

מחירי הגז הטבעי בשוק אינם קבועים, אלא תנודתיים מאוד. הם תלויים בין היתר במחירי הנפט ובכמות הגז הטבעי ש"נמצא במלאי". לכן גם אם קיימים חוזים ארוכי טווח ובהם מחירים שנקבעו מראש, הרי שיתכן כי תיקרה בפניו של קונה מסוים ההזדמנות לרכוש גז טבעי במחיר נמוך יותר במקום אחר.

זה בדיוק מה שחברת החשמל עשתה: רכשה גז טבעי נוזלי מחברת "בריטיש פטרוליום", אשר עמד למכירה במחיר מוזל עקב תנאי אחזקה יקרים. אין בכך כדי לאותת על כוונה להמשיך ולרכוש גז ממקורות זרים, שכן זו הייתה סיטואציה שנוצרה בנסיבות מסוימות ולא ניתן לבסס עליה מדיניות אנרגיה לטווח ארוך.

גז טבעי בראייה לעתיד

בעולם מבינים שגז בייצור מקומי (שחלק מרווחיו חוזר למדינה בדמות מיסים) עדיף על פני ייבוא גז נוזלי, וכך גם בישראל. אמנם בשנת 2014 היחס בין עלות ייצור חשמל באמצעות גז טבעי נוזלי לבין עלות הייצור באמצעות גז מקומי היה 7.5 ובשנת 2015 הצטמצם ל-3, אולם בראייה לטווח רחוק יהיה הרבה יותר יקר להסתמך על הגז הנוזלי.

כלומר, רכישת הגז הנוזלי מטרינידד הייתה אירוע חד פעמי שאינו מעיד על הכלל, במיוחד ככל שיתפתחו כאן מאגרים נוספים, דוגמת "תמר" ו"לוויתן", כך שההיצע יגבר על הביקוש ומצבם של צרכני הגז ייטב.