המדינה השכנה שלנו מדרום עברה שינויים גדולים ורבים בשנים האחרונות. אחד מהם הוא שקיעתו של משק האנרגיה המצרי במשבר חריף. מחירי גז נמוכים וחוסר יציבות מקומית הובילו להקפאת פיתוח מאגרי הגז ולהזנחת התשתית התומכת בהפקת הגז מן המאגרים הקיימים. כמו כן, הם הובילו לעצירת החיפושים אחר מאגרים חדשים. לכך יש להוסיף כי כתוצאה מהתדלדלות מאגרי הגז המפיקים במצרים, היקף הגז המופק ממאגרים אלו נמצא בירידה כבר מספר שנים.

כך הגיעה מצרים למצב אבסורדי שבו מצד אחד יש לה עתודות גז גדולות, ומצד שני היא אינה מסוגלת לספק את צרכי האנרגיה של עצמה באופן עצמאי ואף מייבאת גז נוזלי על מנת לעמוד בביקוש.

הלוויתן המצרי

נשיא מצרים פועל בנחישות מאז עלייתו לשלטון על מנת לחלץ את מדינתו מן המשבר. הוא הכפיל את מחירי הגז במצרים ושיפר את ההתנהלות מול חברות האנרגיה הבינלאומיות באופן ששכנע אותן לפעול במצרים, לחפש מאגרי גז נוספים ולפתח שדות קיימים. בזכות הפעולות שנקטו א-סיסי וממשלתו, התגלה בשנת 2015 מאגר גז טבעי ענק, מול חופי מצרים.

"זור"(Zohr), מאגר הגז המצרי, מהווה מעין חבל הצלה עבור שוק האנרגיה המצרי. על פי הערכות שונות יש לו פוטנציאל לסייע למדינה בהתמודדות עם המשבר האנרגטי העמוק בו היא נמצאת, אולם הוא ככל הנראה לא יוכל לספק את כלל הדרישה המקומית לגז טבעי במצרים, ובטח לא את כמות הגז הרבה הדרושה להפעלת מתקני יצוא הגז במצרים (מתקנים להנזלת גז).

באתי לעזרת חבר

מה שמאיר אור חיובי על משבר האנרגיה במצרים הוא האפשרות לשיתוף פעולה בינה לבין מדינת ישראל. דווקא לנו, מדינת היהודים הקטנה מצפון, שבה נמצאו כמויות רבות של גז טבעי, יש אפשרות לספק גז הן למתקני הנזלת הגז המצרים והן לשוק המקומי המצרי הצמא כל כך לגז טבעי.

אמנם לשם כך היה עלינו לצלוח תחילה את סאגת מתווה הגז, וזאת כדי שמשק הגז הישראלי ייצא מקיפאון ארוך טווח ופיתוח מאגר לוויתן יחל. החל משנת 2019 עם סיום הפיתוח של פרויקט לוויתן, ישראל תמצא בעמדה בה היא יכולה הן לספק גז טבעי למתקני ההנזלה במצרים והן לסייע בהספקת הביקוש המקומי לגז טבעי במצרים, כמובן ללא פגיעה בהיצע והספקת הגז הטבעי למשק האנרגיה הישראלי. בראייה לעתיד, לשיתוף פעולה שכזה יש פוטנציאל להפוך לשיתוף פעולה פורה נוסף עם שכנותינו, בדומה לשיתוף הפעולה שנוצר עם הסכמי יצוא הגז לירדן.